כלל השטח הפלסטיני הכבוש (תנועה וגישה)

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

התוכן שלהלן נוגע לסוגיות תנועה וגישה בשטח הפלסטיני הכבוש מלבד גדר ההפרדה בגדה המערבית והמצור על עזה.

מאמרים והודעות לעיתונות

9 אוגוסט 2018 |
בית בא־דווא שנהרס באוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

התפתחויות מהעת האחרונה החריפו את פגיעותם של פלסטינים החיים בתוך שטח במזרח נפת שכם, שהוגדר בשנות השבעים כשטח סגור לאימונים צבאיים ישראליים, "שטח אש 904א", או תלויים בגישה אליו. התפתחויות אלה כללו תרגילים צבאיים שהיו כרוכים בעקירה זמנית, נזק לרכוש, שיבוש החיים והגבלות גישה חדשות. בשנים האחרונות הוגברו פעילויות ההתנחלות בשטח זה, לרבות אלימות והפחדה, בצד צמצום הנוכחות הפלסטינית.

15 מרץ 2018 |
כרזה שכוחות ישראליים תלו בחזמא

מאז 28 בינואר 2018 חסם הצבא הישראלי באופן חלקי או מלא את שלושת כבישי הגישה לכפר חזמא בפני תנועת כלי רכב פלסטיניים, ובעת כתיבת דוח זה הם עדיין חסומים. חזמא הוא כפר פלסטיני בנפת ירושלים שאוכלוסייתו מונה יותר מ־7,000 נפש. עיקר שטחו הבנוי מצוי בשטח B, אבל חלקים קטנים מהכפר נמצאים בשטח C, בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים, וגדר ההפרדה מנתקת אותם מן העיר.

10 נובמבר 2017 |
חקלאים מבורקה מפנים סלעים שבהן השתמשו מתנחלים לחסום את הדרך אל אדמותיהם, בורקה, אוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תפיסת אדמות בבעלות פרטית פלסטינית לשם הקמת התנחלויות והרחבתן הייתה תופעה נפוצה בתחילת הכיבוש הישראלי. בשנים האחרונות נעשו מעשים אלה בעיקר על ידי מתנחלים, ללא היתר או הרשאה רשמיים, אבל לעיתים קרובות בהסכמתן בתמיכתן הפעילה של הרשויות הישראליות. אובדן הרכוש ומקורות המחיה, הגבלת הגישה לשירותים ושורה של סיכוני הגנה הנובעים מפעולות אלה יצרו ביקוש לסיוע ולאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית.

11 אוקטובר 2017 |
פלסטינים משכונות א־סלאיימה ור׳יית׳ מפגינים מול הגדר והשער שהוקמו לא מכבר באזור. 28 באוגוסט 2017 / © צילום: הוועדה האירופית למניעת עינויים וענישה בלתי אנושית או משפילה (CPT)

גדר חדשה שהתקינו הרשויות הישראליות לצד שתי שכונות פלסטיניות בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), א־סלאמייה ור׳יית׳, מחריפה את הניתוק של עד 1,800 תושבים מיתר העיר. זאת בנוסף על התגבור שנעשה לאחרונה (לרבות התקנת שערים מסתובבים) בשני מחסומים קיימים החולשים על הגישה לשטח שבו הותקנה הגדר החדשה. התפתחויות אלה משבשות את המחיה וחיי המשפחה של תושביהן הפלסטינים של שתי השכונות, ומגבילים את גישתם לשירותים בסיסיים כמו בריאות וחינוך.

5 אוגוסט 2017 |
מחסום גילה, 2 ביוני 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

קבוצות חלשות ופגיעות הן הנפגעות קשה ביותר מהסדרי הגישה. רשויות הישראליות דיווחו כי במהלך חודש הרמדאן (27 במאי – 26 ביוני) נכנסו 348 אלף פלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי ו"ליל הגורל" (לילת אל־קדר)[1] במסגד אל־אקצא, במסגרת הקלות בהסדרי הגישה לרגל חודש הרמדאן. נתון זה מייצג עלייה של 15% לעומת הנתונים המקבילים בשנת 2016. בנוסף על כך הורשו 453 פלסטינים מרצועת עזה להגיע לירושלים המזרחית לרגל אירועים אלה. אף שבמחסומים הוחלו הסדרים כדי להקל את הנסיעה לאל־אקצא, קבוצות חלשות, בהן קשישים, ילדים ובעלי מוגבלויות, עדיין מתמודדות עם מספר קשיים. במהלך החודש גרמה פיגוע פלסטיני בולטת למותה של שוטרת ישראלית והובילה להקפאתן החלקית של ההקלות.

11 נובמבר 2016 |
בריכת עין פרעה: סוכה ודגלים שהציבו במקום מתנחלים בחג סוכות, אוקטובר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

המעיין הטבעי עין פרעה, מהגדולים במעיינות שבמערב נפת חברון, הוא מקור המים היחידי עבור קהילת רועים שעברה להתגורר בקרבת המעיין לפני כ־30 שנה וכעת קרויה על שמו. הקהילה מונה כ־11 משקי בית ובהם כשמונים בני אדם בסך הכול, כולם פליטים רשומים. המעיין מספק להם מים הן לצריכה ביתית והן להשקיית עדריהם – מקור המחיה העיקרי שלהם. בעל האדמה שבה נמצא המעיין, תושב העיירה הסמוכה דורא, משתמש גם הוא במים להשקיית האדמה בקרבתו, שעליה הוא מגדל ירקות וגידולים עונתיים. בימי קיץ חמים ועתות של מחסור במים הוא גם שואב מים מהמאגר התת־קרקעי ומוכר אותם למשפחות בדורא.