נושאים

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.

מאמרים והודעות לעיתונות

13 פברואר 2019 |
Palestinian demonstration on the beach near the fence, protesting against the naval blockade, September 2018. ©  Photo by Ashraf Amra

ב־2 בינואר 2019 חלה התפתחות חיובית: בפעם הראשונה מאז שנת 2000 הרחיבה ישראל באופן חלקי את גבולות הדיג באזור התיכון של חוף עזה עד למרחק של 12 מייל ימי מהחוף. אולם, ישראל עדיין מגבילה – בנימוק של שיקולים ביטחוניים – את הגישה לאורך האזור הדרומי והצפוני לשישה מיילים ימיים, מרחק נמוך בהרבה מ־20 המיילים הימיים שעליהם הוסכם בהסכמי אוסלו. בנוסף על הגבלות הגישה, דייגים פלסטיניים עדיין חווים חששות משמעותיים בתחום ההגנה, לאור העלייה המשמעותית במספר פציעות הדייגים ותקריות הירי בשנת 2018.

13 פברואר 2019 |
Mr. Sabbagh standing in front of the family house. December 2018. ©  Photo by OCHA

המתאם ההומניטרי מטעם האו״ם קרא לעצור את סילוקם. בעקבות התפתחויות מהעת האחרונה, פליטים פלסטינים ממשפחת סבאר׳, השוכנים בשכונת שייח׳ ג׳ראח שבירושלים המזרחית, נמצאים כעת בסכנה קרבה של פינוי בכוח מביתם, לאחר מאבק משפטי ממושך עם עמותת מתנחלים. בבית גרים היום שלושים ושניים בני המשפחה, בהם שישה ילדים; לפחות 19 בני אדם נוספים ייפגעו מאובדן הבית. סילוקם עלול לעלות לכדי העברה בכפייה, שהיא הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית. פינוי בכוח בניגוד למשפט הבינלאומי הוא גם הפרה של הזכות לדיור נאות ושל הזכות לפרטיות, ועלול להיות מנוגד גם לזכויות אדם נוספות.

13 פברואר 2019 |
Temporary International Presence in Hebron (TIPH) at Israeli manned checkpoint (H2) Hebron. February 2018. ©  Photo by OCHA

כמה התפתחויות שחלו במהלך ינואר החריפו את פגיעותם ההומניטרית של פלסטינים, הנובעת ממדיניות ונהגים ישראליים הנוגעים להתנחלויות. ב־26 בינואר פשטו מתנחלים, על פי דיווחים מהמאחז עדי־עד, על הכפר מור׳ייר שליד רמאללה, שם ירו למוות בפלסטיני בן 38 ופצעו תשעה פלסטינים נוספים. רשויות ישראליות פתחו בחקירה פלילית של האירוע. בשנים האחרונות היה אל־מור׳ייר (שאוכלוסייתו מונה כ־3,000 תושבים) מטרה למתקפות ולהטרדות שיטתיות ממאחזים סמוכים, ואלה פגעו בבטיחותם ובמחייתם של התושבים הפלסטינים. אף שכ־100 המאחזים הקיימים ברחבי הגדה המערבית הוקמו בלא הרשאה ישראלית רשמית או היתרי בנייה, בדצמבר 2018 אישרה הממשלה הצעת חוק לקידום "הכשרה" בדיעבד של 66 מההתנחלויות הללו (לרבות עדי־עד) תוך שנתיים; עד אז יקבלו ההתנחלויות הללו מימון ושירותים, ובמקביל יוקפא יישומם של צווי הריסה בשטחיהן.

30 ינואר 2019 |
©UNICEF-SoP/LouLou d’Aki

עם פתיחת המחצית השנייה של שנת הלימודים במדינת פלסטין, עודנו מלאים דאגה נוכח ריבוי הדיווחים על תקריות של התערבות בתוך בתי ספר בגדה מערבית או בקרבתן מאז תחילת שנת הלימודים. התקריות הללו פוגעות בגישתם הבטוחה של ילדים לחינוך. תקריות של התערבות כוחות ישראליים בבתי ספר, הריסות, איומים בהריסה, עימותים בין תלמידים לכוחות ביטחון בדרך לבית הספר, עיכוב של מורים במחסומים, והמעשים האלימים של כוחות ישראליים ומתנחלים במקרים מסוימים, פוגעות בזכותם של אלפי ילדים פלסטינים לסביבת לימוד בטוחה ולחינוך איכותי.

23 ינואר 2019 |
Photo by Humanity & Inclusion

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: אחמד, פלסטיני בן 14, נפצע מתחמושת חיה ליד גדר המערכת הישראלית המקיפה את עזה במהלך אחת מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ביוני 2018. הוא נפגע ברגלו הימנית, קרוב לברך, ובעקבות זאת התקשה לבצע מטלות יומיומיות, ובפרט התקשה ללכת ולהתלבש בכוחות עצמו, וסבל מדיכאון. "בכיתי בלילות כי לא יכולתי לשחק עם החברים שלי", הוא נזכר.

23 ינואר 2019 |
Rehabilitation works at the Khatib family home in Hebron. Photo: GVC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: ישראל מחזיקה בשליטה ישירה ביותר מ־20% מהעיר חברון, שטח המכונה H2, שבו גרים כ־40 אלף פלסטינים וכמה מאות מתנחלים, החיים בחמישה מתחמי התנחלות. מדיניות ונהגים שהרשויות הישראליות מיישמות בנימוק של שיקולי ביטחון הובילו להעברה בכפייה של פלסטינים מבתיהם בעיר חברון, והפכו את מה שהיה בעבר אזור משגשג ל"עיר רפאים". תנאי החיים של אותם פלסטינים שנותרו בשטחים הסגורים והמוגבלים נפגעו בהדרגה, לרבות בכל האמור בשירותים בסיסיים ובמקורות מחיה.