פרסומים

28 דצמבר 2017 |

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מפרסם היום סיכום של הנתונים שנאספו במהלך שנת 2017.

21 דצמבר 2017 |

בתקופה הנסקרת תועד גל של הפגנות, עימותים, ירי רקטות ותקיפות אוויריות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, אירועים שבהם נהרגו שמונה פלסטינים ונפצעו כמעט 2,900, לפחות 345 מהם ילדים, וכמו כן נפצעו שבעה ישראלים. האירועים המתוחים פרצו לאחר הודעת ארצות הברית ב־6 בדצמבר על הכרה בירושלים כבירת ישראל ועולה חשש שהם יסלימו לסבב חדש של מעשי איבה.

8 דצמבר 2017 |

המתאם מטעם האו״ם לסיוע הומניטרי ופעולות פיתוח, רוברט פּייפּר, הפנה היום 2.2 מיליון דולר מהקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש לכיסוי צרכים דחופים נוספים ברצועת עזה בתחומי הבריאות והביטחון התזונתי.

7 דצמבר 2017 |

ב־30 בנובמבר, נורה חקלאי פלסטיני בן 48 למוות על ידי מתנחל שליווה קבוצת בני נוער מתנחלים שטיילו בשטח חקלאי ליד הכפר קוסרה (נפת שכם). עדי ראייה פלסטינים דיווחו כי לירי קדמו חילופי דברים בין קבוצת המתנחלים לחקלאי, ואילו אמצעי התקשורת הישראליים דיווחו כי היורה פתח באש בתגובה על יידוי אבנים מצד פלסטינים. הרשויות הישראליות עיכבו את גופת החקלאי ליומיים לצורך נתיחה שלאחר המוות. מיד לאחר ההריגה התאספו תושבי קוסרה באתר התקרית ויידו אבנים על המתנחלים, שהסתתרו במערה והגיבו בירי. כתוצאה מכך נפצע פלסטיני אחד מתחמושת חיה ושני מתנחלים נפגעו מאבנים. משטרת ישראל פתחה בחקירה פלילית של התקרית.

23 נובמבר 2017 |

ב־17 בנובמבר דרס נער פלסטיני בן 17 בכלי רכבו מתנחלים בשני מוקדים, בזה אחר זה, תחילה בצומת אפרתה ואחר כך בצומת גוש עציון (נפת בית לחם), פצע שני ישראלים ולאחר מכן נורה על ידי חיילים ישראלים ונפצע קשה. במוקד השני יצא הנהג מהמכונית וניסה לדקור חייל לפני שנורה. מאז אוקטובר 2015 ביצעו פלסטינים בצומת גוש עציון 20 פיגועים ופיגועים לכאורה שבהם נהרגו ארבעה ישראלים ו־12 פלסטינים; כל הפלסטינים ההרוגים למעט אחד היו המבצעים או המבצעים לכאורה של הפיגוע.

13 נובמבר 2017 |

הגבלות המוטלות זה זמן רב על תנועת בני אדם והעברת סחורות אל עזה וממנה פגעו בתנאי החיים של כשני מיליון פלסטינים באזור זה. רבות מההגבלות הנוכחיות, שבמקור הוטלו על ידי ישראל בתחילת שנות התשעים, הוגברו אחרי יוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה והטלת מצור. ההגבלות הללו ממשיכות לצמצם את הגישה למקורות מחיה, לשירותים חיוניים ולדיור, משבשות חיי משפחה ופוגעות בתקוותיהם של בני אדם לעתיד של ביטחון ושגשוג. למצב זה היתוספו ההגבלות שהטילו הרשויות המצריות מאז יוני 2013 על מעבר רפיח, שבשל ההגבלות שנמנו לעיל על המעברים שבשליטת ישראל, הפך לנקודת המעבר העיקרית המשמשת נוסעים פלסטינים ברצועת עזה.

10 נובמבר 2017 |
מונא ושניים משבעת ילדיה, במשק בית עני שנפגע מהמחסור בחשמל ובמים. רפיח, רצועת עזה, אוקטובר 2017. © צילום: OXFAM

ב־1 בנובמבר העבירו רשויות חמאס את השליטה במעברי ארז, כרם שלום ורפיח לידי ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית. עד עתה זהו הצעד המעשי המשמעותי ביותר לקראת יישומו של הסכם הפיוס שעליו חתמו פתח וחמאס ב־12 אוקטובר 2017, בתיווך מצרי. ההסכם מצביע על הדרך לסופו האפשרי של הפילוג הפלסטיני מבית, בן עשר השנים, ולשיפור בתנאי החיים ברצועת עזה, לרבות אפשרות להסרת המצור הישראלי.

10 נובמבר 2017 |
מונא ממלאת בקבוק של מים שאינם ראויים לשתייה ממכל בחצר ביתה / © צילום – Oxfam.

הפסקות החשמל שאורכן 20-18 שעות ביום, שנמשכו בכל רחבי רצועת עזה בחודשים ספטמבר ואוקטובר, ממשיכות לפגוע באספקת שירותים בסיסיים. במגזר המים, התברואה וההיגיינה, מאמציהן הממושכים של סוכנויות הומניטריות לספק ל־154 מתקנים קריטיים דלק חירום להפעלת גנרטורים הביאו בחודש ספטמבר לשיפור מוגבל במספר מדדי מפתח, לעומת חודשים קודמים. בכמות המים המוזרמים בצינורות שסופקה למשקי הבית ובתפקודם של מתקני ההתפלה ניכרה עלייה צנועה, וכן ניכרה ירידה קלה ברמות הזיהום של השפכים המוזרמים לים. ואף על פי כן נותרו מדדי ספטמבר נמוכים בהרבה מהסטנדרטים הירודים מלכתחילה שתועדו ברבעון הראשון של 2017.

10 נובמבר 2017 |
חקלאים מבורקה מפנים סלעים שבהן השתמשו מתנחלים לחסום את הדרך אל אדמותיהם, בורקה, אוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תפיסת אדמות בבעלות פרטית פלסטינית לשם הקמת התנחלויות והרחבתן הייתה תופעה נפוצה בתחילת הכיבוש הישראלי. בשנים האחרונות נעשו מעשים אלה בעיקר על ידי מתנחלים, ללא היתר או הרשאה רשמיים, אבל לעיתים קרובות בהסכמתן בתמיכתן הפעילה של הרשויות הישראליות. אובדן הרכוש ומקורות המחיה, הגבלת הגישה לשירותים ושורה של סיכוני הגנה הנובעים מפעולות אלה יצרו ביקוש לסיוע ולאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית.

10 נובמבר 2017 |
Bisharat family, standing in front of their residence which is at imminent threat of demolition, Makhul, 18 October 2017. © Photo by OCHA

באוקטובר פסק בג״ץ בתיקים בקשר לארבע קהילות פלסטיניות בצפון בקעת הירדן, והכריע בעד הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה, שאותם מעניקות הרשויות הישראליות לפלסטינים רק לעיתים נדירות. כתוצאה מכך מרחפת סכנת הריסה מעל יותר ממאתיים מבנים, ש־26% מהם נבנו במימון תורמים, בקהילות מַכּחוּל, חומסה אל־בקעיה, אל־פארסייה אחמאייר ואל־פארסייה – נבעה אל־ר׳זאל. על פי הערכות, 171 בני אדם, שיותר מ־50% מהם ילדים, מצויים בסכנת עקירה מיידית. הריסות או סכנת הריסות, בצד מדיניות תכנון מפלה שבגינה בלתי אפשרי לפלסטינים תושבי שטח C להשיג הרשאה לבנייה, נמנות עם סוגי המדיניות הישראליים שזוהו על ידי מזכ״ל האו״ם כגורמים היוצרים סביבה כופה, המפעילה על פלסטינים לחץ לעזוב את קהילותיהם ויוצרת סכנה של העברה בכפייה.