הגדה המערבית

חלק מהמסמכים אינם זמינים בשפה העברית. לרשימה מלאה ניתן לפנות לגרסה האנגלית של דף זה.


West Bank Mapהפלסטינים בגדה המערבית כפופים למערכת שליטה מורכבת, הכוללת מחסומים פיסיים (גדר ההפרדה, מחסומים מאוישים וחסמי דרכים) ובירוקרטיים (היתרים, סגירת שטחים) המגבילים את זכותם לחופש התנועה. הרחבת התנחלויות, הגבלות על גישה לאדמה ולמשאבים טבעיים ועקירה מתמשכת, במיוחד בשל הריסות, הם עניינים שבשגרה. המדיניות הישראלית מקצצת ביכולתם של פלסטינים בשטח C ובירושלים המזרחית לתכנן את קהילותיהם ולבנות בתים ותשתית. כל הגורמים הללו מביאים לפיצול רב עוד יותר של הגדה המערבית. תקריות אלימות מתמשכות ברחבי הגדה המערבית מהוות סיכון לחיים, לחופש ולביטחון, ובנוסף – מעבר לשיקולים ביטחוניים – קיימים דיווחים מדאיגים על שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים.

מאמרים והודעות לעיתונות

10 נובמבר 2017 |
חקלאים מבורקה מפנים סלעים שבהן השתמשו מתנחלים לחסום את הדרך אל אדמותיהם, בורקה, אוקטובר 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תפיסת אדמות בבעלות פרטית פלסטינית לשם הקמת התנחלויות והרחבתן הייתה תופעה נפוצה בתחילת הכיבוש הישראלי. בשנים האחרונות נעשו מעשים אלה בעיקר על ידי מתנחלים, ללא היתר או הרשאה רשמיים, אבל לעיתים קרובות בהסכמתן בתמיכתן הפעילה של הרשויות הישראליות. אובדן הרכוש ומקורות המחיה, הגבלת הגישה לשירותים ושורה של סיכוני הגנה הנובעים מפעולות אלה יצרו ביקוש לסיוע ולאמצעי הגנה מצד הקהילה ההומניטרית.

10 נובמבר 2017 |
Bisharat family, standing in front of their residence which is at imminent threat of demolition, Makhul, 18 October 2017. © Photo by OCHA

באוקטובר פסק בג״ץ בתיקים בקשר לארבע קהילות פלסטיניות בצפון בקעת הירדן, והכריע בעד הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה, שאותם מעניקות הרשויות הישראליות לפלסטינים רק לעיתים נדירות. כתוצאה מכך מרחפת סכנת הריסה מעל יותר ממאתיים מבנים, ש־26% מהם נבנו במימון תורמים, בקהילות מַכּחוּל, חומסה אל־בקעיה, אל־פארסייה אחמאייר ואל־פארסייה – נבעה אל־ר׳זאל. על פי הערכות, 171 בני אדם, שיותר מ־50% מהם ילדים, מצויים בסכנת עקירה מיידית. הריסות או סכנת הריסות, בצד מדיניות תכנון מפלה שבגינה בלתי אפשרי לפלסטינים תושבי שטח C להשיג הרשאה לבנייה, נמנות עם סוגי המדיניות הישראליים שזוהו על ידי מזכ״ל האו״ם כגורמים היוצרים סביבה כופה, המפעילה על פלסטינים לחץ לעזוב את קהילותיהם ויוצרת סכנה של העברה בכפייה.

11 אוקטובר 2017 |
ג'ובת א־דיב, 2017

ההתמקדות, בחודשים האחרונים, בתשתית שירותים חיוניים בקהילות פלסטיניות בשטח C, שהן פגיעות מלכתחילה, החריפה את הסביבה הכופה ומציבה את התושבים בסכנת העברה בכפייה. באוגוסט, ערב שנת הלימודים החדשה, החרימו הרשויות הישראליות תשעה מבנים הקשורים לחינוך ומשרתים 170 ילדים בשלוש קהילות כאלה.

11 אוקטובר 2017 |
פלסטינים משכונות א־סלאיימה ור׳יית׳ מפגינים מול הגדר והשער שהוקמו לא מכבר באזור. 28 באוגוסט 2017 / © צילום: הוועדה האירופית למניעת עינויים וענישה בלתי אנושית או משפילה (CPT)

גדר חדשה שהתקינו הרשויות הישראליות לצד שתי שכונות פלסטיניות בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), א־סלאמייה ור׳יית׳, מחריפה את הניתוק של עד 1,800 תושבים מיתר העיר. זאת בנוסף על התגבור שנעשה לאחרונה (לרבות התקנת שערים מסתובבים) בשני מחסומים קיימים החולשים על הגישה לשטח שבו הותקנה הגדר החדשה. התפתחויות אלה משבשות את המחיה וחיי המשפחה של תושביהן הפלסטינים של שתי השכונות, ומגבילים את גישתם לשירותים בסיסיים כמו בריאות וחינוך.

11 ספטמבר 2017 |
אָיוּבּ שמאסנה בן ה־84 ביום שבו פונו הוא ומשפחתו, 5 באוגוסט 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

התפתחויות שחלו לאחרונה בירושלים המזרחית מדגישות את הסביבה הכופה הפוגעת ברבים מהתושבים הפלסטינים בעיר. ארבע תוכניות התנחלות שקודמו לאחרונה בשכונת שייח׳ ג׳ראח מציבות יותר משבעים תושבים פלסטינים בסכנת פינוי.

5 אוגוסט 2017 |

למרות אמצעי מנע שנקטו הרשויות הישראליות, החששות בגין אי־מיצוי דין נותרו בעינם. אלימות מתנחלים ואכיפת חוק לקויה על ידי הרשויות הישראליות מהוות זה מכבר מקור לחששות. שתיהן פגעו בביטחון הפיסי של עשרות אלפי פלסטינים בחלקים מסוימים של הגדה המערבית וביכולתם להתפרנס מחקלאות, ויצרו צורך בסיוע ובהגנה מצד גורמים הומניטריים, במיוחד עבור קבוצות חלשות כגון ילדים ונשים. התערבויות הומניטריות בתיאום כוח המשימה לענייני הגנה כוללות הצבת נוכחות הגנתית באזורים בסיכון גבוה; תמיכה פסיכו־חברתית לקורבנות; התקנת תשתית הגנתית (ראו מקרה מבחן); תיעוד מקרים וקידום מדיניות בנושא; וייעוץ משפטי.